נמלת האש הקטנה (להבית קטנה) או בלטינית Wasmannia auropunctata, היא מין פולש בישראל, ונמצאת ברשימת 100 המינים הפולשים החמורים ביותר. גודלה 1.5 מ"מ לערך וצבעה חום בהיר(תמונות בהמשך). בישראל נצפו לראשונה נמלי אש באזור בקעת הירדן בשנת 2005, למרות שכנראה הגיעו לישראל כבר ב-1998. מאז התפשטו הנמלים לאזורים נרחבים בישראל כולל עמק יזרעאל, דרום הכרמל, גוש דן, ואזור השרון.
מאפיינים:
נמלת האש הקטנה מקורה מדרום אמריקה וכמו מינים פולשים אחרים מצטיינת ביכולת להתקיים בבתי גידול שונים – מאזורים חמים ויבשים לאזורים לחים וקרירים. נמלת האש לא חופרת תל עמוק במיוחד או מורכב, היא עושה שימוש בתת הקרקע העליון כשהיא מנסה להשתמש בחרצים וחללים קימים בקרקע – בשל כך נתן למצוא אותה לרוב מתחת לאבנים וחלקי עץ מרקיבים. הנמלה ניזונה מדיאטה עישרה יותר בחלבון בחודשים החמים ובדיאטה עשירה יותר בסוכרים בחודשים הקרים. הנמלה נעה ומתפשטת במרחב במהירות כשהיא יוצרת כינים חדשים מחלקי כינים הנעים לחפש מקום מסתור חדש כאשר בינהם מלכה פוריה אחת או יותר. בגלל שקיני נמלת האש מכילים לרוב מספר מלכות פעילות התפשטותן מהירה ושרידותן גבוה. מחקר שנערך לאחרונה צופה התפשטות נרחבת של הנמלה בישראל בגלל ההתאמה הרבה של גינות הנוי, לבתי הגידול הטרופיים ממנה באה הנמלה(מפת התפוצה החזויה – מאתר אקולוגיה וסביבה).
[wooslider slide_page="little-fire-ant" slider_type="slides" thumbnails="default" id="1" display_content="false" imageslide="true" size="thumb-medium"]
נמלת האש מתחרה באגרסביות במיני אחרים ובאופן זה התבססותם מלווה בהעלמות מינים מקומיים. כנראה שדווקא גודלן הקטן של הנמלים הפועלות מאפשר להן יעלות רבה ויתרון טקטי בתחרות עם מיני חקרים גדולים יותר. דבר נוסף העומד לצדה היא היותה אוכלת-כל (generalist), היא ניזונה מצוף פרחים, הפרשות של מיני כנימות, שאריות צמחים, בעלי חיים ועוד.
עקיצה וטיפול:
את שמה קיבלה הנמלה מיכולתה לעקוץ עקיצה כואבת במיוחד. הנמלה תוקפת בני אדם ובעלי חיים כאשר היא חשה מאויימת אצל בני אדם לרוב לאחר שנלכדה בין הבגדים והעור. לעקיצתה אין מרפה. הכאב יכול להמשיך בין מספר שעות למספר ימים. במקרה של עקיצה הטיפול היחיד הוא שטיפת המקום רצוי עם סבון, צינון המקום(מים קרים או קרח), וטיפול למניעת זהום. במקרים מסויימים חלה תגובה אלרגית קשה המצריכה טיפול תורפתי.
הדברה:
במידה ולא בטוחים האם יש נמלי אש בגינה, לרוב לאחר עקיצה כואבת ממקור לא ברור נתן להציב פתיונות כדי לאתר את נמלי האש. נמלת האש מחפש מזון לרוב במרחק קטן מהקן, כך שאם נאתר נמלים בגינה נתן לרוב לאתר גם את הקן ולפעול להדברתו. מלבד חיפוש וסריקה פשוטים נתן גם להציב שיפוד עץ באורך של כ-10 ס"מ כשקצהו מרוח בשכבה דקה של חמאת בוטנים. נתן לצפות בסרטון(דובר אנגלית) המתאר בהרחבה את אופן האיתור:
ברוב הרשויות בישראל קיימת פעילות הדברה מסודרת לנמלת האש כאשר היא נמצאת בשטחים ציבוריים. הדברה בגינות פרטיות נמצאת האחריות הבעלים. כדי לצמצם את התפשטותה יש לפעול להדברתה היכן שניתן. בין הפתרונות האפקטיביים ביותר הוא פיזור פתיונות סביב קינים. הפתיון נישא על ידי הנמלים הפועלות אל תוך הקן ומביא למות המלכה והנמלים הפועלות האחרות. לרוב טיפול אחד מספיק לקריסת קן נמלים תוך מספר ימים, אך מומלץ לעקוב בהתמדה אחר השטח למניעת חזרה של קנים נוספים. אין להשקות את הגינה יומיים לאחר פיזור הפתיון. בכל מקרה חובה לקרוא את הוראות היצרן בקפידה על מנת למנוע נזק לסביבה ולבעלי חיים אחרים.
חומרי הדברה מאושרים הם(משרד להגנת הסביבה):
[hr]
מקורות:
- דף מידע לציבור – http://goo.gl/DIAZBG
- מחקר שדה על היעילות של שימוש בפתיון להדברת הנמלה(אנגלית) – http://urbanentomology.tamu.edu/publications/pdf/viewpdf_118.pdf
- התנהגות ומאפייני נמלת האש(אנגלית) – http://pubag.nal.usda.gov/pubag/downloadPDF.xhtml?id=3666&content=PDF
- הדברת נמלת האש והנחיות המשרד להגנת הסביבה – http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/pestcontrol/pests/documents/littlefireanttreatment.pdf
- פלישת נמלת האש להוואי – http://america.aljazeera.com/articles/2014/8/22/paradise-lost-hawaiisalieninvasion.html
- מחקר בנושא הדברת נמלת האש – http://www.bioone.org/doi/pdf/10.1653/0015-4040%282005%29088%5B0159%3AEOTLFA%5D2.0.CO%3B2
- אויבים טבעיים – Natural Enemies of Fire Ants
- מחקר החוזה את התפשטות הנמלה בארץ והקשר להשקיה – http://www.magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=294
