למרות שבעבר פורסמו מספר מחקרים בנושא בטיחות היחסית של שבילי אופניים, רק לאחרונה התפרסם מחקר מקיף על שנויי ההתנהגות הקשורים להתקנת שבילי אופניים ברחובות בהם לא היו שבילי אופניים. המחקר מאוניברסיטת פורטלנד וושינגטון(המדינה במערב ארה"ב), בחן מספר רב של ערים ודרכים, בהם נסללו לראשונה שבילי אופניים. את המחקר המלא נתן להוריד כאן.
עקרי תוצאות המחקר הם:
- כרבע מהרוכבים העידו כי הם רוכבים יותר בשל השבילים המוגנים
- בשנה הראשונה התקנת השבילים העלתה את מידת השימוש בשבילים בלמעלה מ-70%
- 96% מהנשאלים מבין הרוכבים העידו על תחושת ביטחון מוגברת בשל התקנת השבילים
- ירידה בכמות החניה היא האפקט השלילי היחיד והבולט ביותר בשל התקנת השבילים. התטענה כי נוצרה פגיעה בכמות החניה נשמעה גם כאשר כמות החניה עלתה.
- 43% מהדירים שנשאלו העידו כי לדעתם המשיכה הכללית של הרחוב כמקום מגורים טוב עלתה, לעומת 14% שחשבו שאיכות החיים ברחוב ירדה.
לא ברור מה מעכב כל כך את פיתוח שבילי האופניים בישראל (והרצליה בפרט), אולי חוסר במדיניות מרכזית מכוונת, חוסר תקציב ואולי חוסר הבנה…קיימת(אצלי) תחושה, שמקבלי ההחלטות מנסים לתקוף את הבעיה במונחים של מטר רץ. אולי בניגוד מסוים לפרטי המחקר האמריקאי, הייתי מייעץ לעיריית הרצליה לקחת צעד מנטלי אחד אחורה להסתכל על התמונה הכוללת ולבחון את רמת הביטחון והנגישות הכוללת של העיר. במילים אחרות, קיימים כל כך הרבה מפגעים קשים במרחב הציבורי בהרצליה, שקשה לעסוק ברצינות בנושא היקף ואיכות שבילי האופניים. הדבר משול בעניי לדיון באיכות כביש מהיר כשבסופו דרך עפר טרשית. ברוב רחובות הרצליה מערב לדוגמה, קיימים מפגעים קשים הקשורים לבעיות בסיסיות הקשורות לאכיפה ותכנון:
- עמודי תאורה ועמודי חשמל באמצע המדרכה
- פחי אשפה(שממוקמים כל השבוע על המדרכה בניגוד לחוק)
- חניה לא חוקית
- הגבלות שדה הראיה בצמתים רבים
- עצים שממוקמים לא נכון או דורשים שתילה מחדשה
- מדרכות חסרות(רחוב ויינגיט בתחילתו וסופו)
בפוסט הבא גלריית תמונות על מפגעים לתנועה הרכה(הולכי רגל ורוכבים)…

שבילי אופניים בארה"ב
תמונה לקוחה מהאתר bikeportland.org.






















