כמו שהבטחתי בפוסט הקודם אבל באחור של כחצי שנה הגעתי סוף סוף לרכז כמה מילים מסכמות בנושא המרחב הציבורי והדרכים באזור הרצליה. הבחירות לרשות העירייה גרמה לי לראות ולשמוע מספר מתמודדים והרעיונות המרכזיים המניעים אותם. אני חייב לומר שעד שעה זו, לא הצלחתי לאתר מועמד המגלה הבנה ואולי אם תרצו חזון לניהול פני העיר בשנים הקרובות. אפשר להתייחס לפוסט כאלו נכתב לראש העיר הבא, בתקווה לקצת יותר מעוף וחזון בניהול ותכנון המרחב הציבורי בעיר.
בקצרה תקציר הבעיה שהצגתי בפוסטים הקודמים: "לא להסיע ילדים לבית הספר – באמת?" ו-"להסיע ילדים לבית הספר – האם יש תחליף?" –
הרצליה כמו ערים רבות אחרות בישראל סובלת מעומס רב, רגולציה לא מספיקה, תקציבי אכיפה מועטים ותשתיות עירוניות צפופות מאוד. יחד עם זאת בשנים האחרונות התבצעה עבודת חשיבה מצוינת בעולם וגם בישראל על גישות חדשות לתכנון ועצוב פני הרחוב העירוני. במרכז המגמה מעבר לגישה מקיימת, המאפשרת פיתוח בר-קיימא המשמר את העולם בו אנו חיים לדורות הבאים. צורת תכנון זו מעמידה ניסיון ליצור הרמוניה בין איכות חיים ושמירה על הסביבה.
עריית תל אביב היא אחת המובילות בישראל בכינון ויישום הרעיון באמצעות תכנון מחדש של נתיבי תחבורה, מתן עדיפות לתחבורה ציבורית הליכה ברגל ורכיבה על אופניים. נתן לקרוא עוד על דרכים ירוקות בעיר תל אביב כאן(PDF) או בלינק הבא.
עריית הרצליה מנסה גם היא לקדם נושאים אלו, אך סיפור המסגרת חסר. ללא דיון רציני על קיימות עירונית, איכות חיים, ושינוי סדר העדיפויות, לא נתן לקבל החלטות מושכלות לגבי ניהול ותכנון העיר. אחת הבעיות הקשות של הנוגעים בדבר – עובדי עירייה וגם המעומדים היא אופי המערכת. קיים רצון אמתי לדעתי(בחלק מהמקרים) להביא לשינוי, אבל אותם האנשים ואותה המערכת המיושנת, לא תמיד מתאימה לניהול חדשני. דוגמה לכך אפשר למצוא במבנה הנהלת העירייה – להרצליה מחלקת איכות הסביבה קטנה. המחלקה היא גוף מייעץ בלבד ואינו בעל השפעה וסמכויות רחבות מספיק. המחלקה נמצאת בתוך מחלקת שאיפ"ה. המחלקה לאיכות הסביבה עושה עבודה מצוינת, אבל גודלה ומיקומה בתוך הארגון שאחראי שנים רבות לפנוי אשפה וגנון('האגף לשיפור פני העיר'), לא מתאים לשינוי מסגרות חשיבה והנהגת סדר יום חדש.
עוד דוגמה קטנה – ברחוב הבריגדה היהודית נסללה מדרכה מצוינת לרוכבי אופניים והולכי רגל בדרך לפארק(לא נתעכב על העובדה שהשביל לא מחבר להרצליה מערב). השביל לצד הכביש לאלה שאינם מכירים ממקום מדרום לכביש ונע ממזרח למערב. בשני צידיו נשתלו 2 שורות עצים. בצד הדרומי ממנו עיקר קרני השמש פוגעות בשביל והעוברים בו, נשתלו עצים מזן "Lagerstroemia indica – לגרסטרמיה הודית". עץ קטן זה הוא בעל מופע שיחי. במילים אחרות עץ הנוטה להוציא מספר גזעים ודורש גיזום ותמיכה רבה. כנראה שעקרונות ההצללה בדרכים ירוקות לא עמדו לעניי המתכנן. סביר להניח כי אותו השביל יעמוד בשמש גם בעוד שנים רבות. חומר נוסף בנושא נתן למצוא במגזין 'אקולוגיה וסביבה' במחקר על איי חום והצללה.
חשוב לזכור שעירית הרצליה כחלק מפורום ערים גדולות בישראל – 'פורום ה-15' – התחייבה כבר לצמצום פליטות גזי חממה וקימות עירונית, כך שלמעשה אפשר לומר בפשטות לראש העיר הבא: "עמוד בהבטחות של עיריית הרצליה".
לסיכום דרוש חזון חדש – מחשבה המשנה סדרי עדיפויות, מעדיפה בטיחות, מעדיפה איכות חיים, על בנייה צפופה, תשתיות צפופות וחוסר נגישות. עוד פרויקט נדל"ן צפוף באופן מוחלט לא יפתור את בעיות העיר. אנחנו צריכים בנייה ירוקה, פארקים, שבילים לאופניים, נגישות, אכיפה וביטחון.
עדיפות לרוכבי אופניים, הפרדה – טוב מאוד!
You might also like
